פסק-דין בתיק ת"א 14185-04-10

הצדדים הודיעו לביהמ"ש בתאריך 21.6.12 על הסכמתם לסיים את התיק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

עלי לציין, כי מדובר בתיק אשר התנהל אצל כב' השופט אליעזר שחורי, והוגשו בו סיכומים והסכמת הצדדים הייתה, כי פסה"ד יינתן על סמך החומר הנמצא בתיק ביהמ"ש וזאת אף ללא צורך בישיבת קדם המשפט אשר נקבעה לתאריך 24.6.12.

משהוברר, כי הצדדים מסכימים לאור החלטתי מיום 21.6.12 על מתן פסה"ד, ניתן בזה פסה"ד על סמך החומר שהוגש והתרשמותי ממנו.

המדובר על תביעה כספית ע"ס 129,631 ש"ח, שעניינה דרישה לפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.

גרסת התובע :

ב-15.6.09 סמוך לשעה 09.00 נהג התובע משאית וולוו שאליה רתום נגרר מכיוון מערב (כעבייה) לכיוון מזרח (זרזיר). התובע עצר בצומת המרומזרת של בית זרזיר והמתין שיתחלף אור הרמזור מאדום לירוק. לאחר שהתחלף האור בכיוון נסיעתו לירוק החל בנסיעה ובעודו חוצה את הצומת הגיחה משאית מסוג מאן הנהוגה ע"י הנתבע 1 מכיוון רמת ישי מדרום לכיוון צומת המוביל בצפון והמשיך בנסיעה אל תוך הצומת כשאור הרמזור בכיוון נסיעתו היה אדום. כתוצאה מכך הוא התנגש ברכב התובע ונגרמו נזקים ישירים ועקיפים בסך 129,631 ש"ח, מכאן התביעה לפיצוי.

לתמיכה בעמדת התובע העידו העדים: מר אבנר בן חורין מנהל שירות בחב' 'מנורה', המספקת שירות תחזוקה וטיפול רמזורים עבור מע"צ, מר ברקאת זיאד, עד ראיה לתאונה, אשר עמד עם רכבו ברמזור כאשר כיוון נסיעתו ממערב למזרח, מר נג'ם מרואן אשר נסע עם רכבו מכיוון צומת המוביל לכיוון רמת ישי והמתין ברמזור האדום.

מר בן חורין העיד, כי התקבלה הודעה על תקלה ברמזור בצומת שהתרחשה בה תאונה. טכנאי יצא לשטח בסביבות השעה 11.00 ומצא פנס רמזור מוטל על הרצפה. כתוצאה מהנפילה הרמזור החל להבהב, הותקן פנס, הוחלף נתיך והרמזור חזר לפעול. הרמזור שנפגע הוא זה שנמצא על אי התנועה שבכיוון מבית זרזיר לכעבייה. באותו בוקר של התאונה נרשמה רק ההודעה שהתקבלה בסביבות 10.00 בבוקר על כך שהרמזור לא פועל והתרחשה תאונה. עוד הוסיף מר בן חורין, כי מדובר בכביש סואן וניתן להניח שאם היו תקלות קודם לכן הייתה מתקבלת על כך הודעה. בכל כיוון בצומת יש לכל הפחות 2 פנסים ואם מתגלה בעיה של נתיך באחד מהם אזי מתרחשת פגיעה גם בשאר.

מעדות זו ניתן להסיק, כי התקלה בפעולת הרמזור התרחשה כתוצאה מהתאונה ולא קודם לתאונה ומכאן שבין השעות 09.00 עד 09.30 הרמזור עבד בצורה תקינה. מר בן חורין הינו עד אובייקטיבי שאין לו כל עניין בתוצאות ההליך, עדותו בביהמ"ש הייתה אמינה, אחידה והתבססה על רישומים ונתונים שנעשו ונקלטו בזמן אמת. אין סיבה שלא  להתייחס במלוא האמון לגרסה זו.

התובע הצהיר והעיד, כי עד למועד קרות התאונה פעלו הרמזורים בצורה תקינה וכי עובר לכניסתו לצומת הוא עצר את רכבו עצירה מוחלטת והמתין לכך שהאור ברמזור יתחלף. עוד עולה מעדותו שהמשאית שבה נהג לא הייתה הרכב הראשון ברמזור בכיוון נסיעתו וכי לפניו הייתה משאית קטנה שנפחה פחות מ-15 טון. כאשר התחלף האור ברמזור אותה משאית החלה בנסיעה ישר לכיוון בית זרזיר. לגרסה זו תימוכין מגרסת הנתבע 1 עצמו אשר העיד, כי "לפני התובע הייתה מכונית פרטית" אשר פנתה שמאלה לכיוון צומת המוביל ולא הפריעה את מסלול נסיעתו השוטפת. עוד אישר הנתבע, כי כאשר הבחין במשאית של התובע הייתה המשאית במצב של עמידה.

תמיכה נוספת לגרסת התובע ניתן למצוא בעדותו של מר ברקאת זיאד, אשר העיד, כי נסע מכיוון מערב לכיוון מזרח, דהיינו מכעבייה לבית זרזיר, עמד ברמזור וכי הרמזורים היו תקינים לחלוטין וכי "טריילר היה ראשון ברמזור הוא היה בצבע ירוק ואז הוא יצא ישר לכיוון בית זרזיר ופתאום אני רואה מהצד ההוא טריילר שבא במהירות ופתאום הייתה תאונה".

גם מעדותו של עד התביעה מר נג'ם מרואן ניתן להסיק בבירור, שהרמזורים היו תקינים הוא עצמו עמד ברמזור בנתיב הימני והמתין לאור ירוק ברמזור. עד זה מתאר את התרחשות התאונה לאחר שהתחלף האור ברמזור.

גם עפ"י גרסת הנתבע 1, המוכחשת, עולה בבירור כי האשם לקרות התאונה רובץ כולו לפתחו של הנתבע 1. גרסתו כי התובע "התפרץ לצומת במהירות מופרזת" הופרכה לחלוטין והוכח, כי בעת שנכנס התובע לצומת היה הנתבע במרחק רב ויכול היה למנוע את התאונה אילו נהג זהירות ובלם את משאיתו.

מכיוון שכך אין כל רלוונטיות לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעים אשר מבסס את חוות דעתו על ההנחה שהרמזורים בצומת בשעת התאונה לא פעלו.

לעניין הנזק - הגיש התובע כראיה מטעמו חוו"ד מיום 16.9.09 של השמאי מר אנקורי יגאל וכן חוו"ד נוספת מיום 19.11.09 שעניינה תחשיב ירידת ערך.

הנתבעים ניסו להיבנות מהטענה שמכיוון שהתובע החליף את תא הנהג במשאית בתא אחר, אין לייחס ירידת ערך לתא הנהג, טענה שהופרכה ע"י המומחה מטעם התובע.

לטענת התובע בעקבות התאונה הושבתה המשאית למשך 41 ימים וצורפו יומני העבודה וחוו"ד של רו"ח על מנת להוכיח מהו הנזק אשר נגרם כתוצאה מהשבתת המשאית למשך 41 ימים. 

בתצהיר במקום עדות ראשית מפרט התובע את הנזקים שנגרמו לו כדלקמן:

א.                  נזק כתוצאה מהשבתת המשאית לתקופה של 41 יום, ממועד התאונה (15.6.09) ועד ליום 27.7.09 לפי אובדן